לאחר שפרצו מנורמנדי וכבשו את צרפת , פעלו כוחות הברית בשני נתיבים : בצפון חדרו הארמיות של מונטגומרי לבלגיה , ובדרום פעלו הארמיות של ברדלי , והארמייה השלישית של פטון שימשה להן ראש חץ . ואולם ההתקדמות המהירה , מחד גיסא , ועצם העובדה שלא כבשו שום נמל גדול עד כה , מאידך גיסא , אילצו את בעלות הברית להעביר את האספקה מחופי נורמנדי למרחק של ק"מ כ-800 . הבחירה של אייזנהאואר להעביר את רוב הדלק למונטגומרי שיתקה את התקדמותו של פטון . בספטמבר 1944 הציע מונטגומרי לכבוש את הולנד באמצעות פעולות צניחה בעורף הגרמנים וחבירת השריון אליהם . הצלחת התכנית הייתה אמורה לאפשר חדירה לאזור הרוהר וחיסול התעשייה הצבאית הגרמנית שם . מונטגומרי סבר שאם תצליח התכנית יהיה אפשר לסיים את המלחמה עד סוף דצמבר . למרות הסיכונים הרבים בתכנית אישר אותה אייזנהאואר . על פי התכנית שלוש אוגדות , שתיים אמריקאיות ואחת בריטית , יצנחו ק"מ כ-70 מאחורי קווי הגרמנים בהולנד . הצנחנים יכבשו את כל הגשרים מהגבול הבלגי-הולנדי ועד ארנהם על גבול הולנדגרמניה ויחזיקו בהם . משימה זו כונתה מבצע מרקט . כוחות השריון , הקורפוס ה-30 הבריטי בפיקודו של לוט...
אל הספר