הדעות חלוקות באיזו מידה מדינות איטליה השתלבו ביבשת מהבחינות הכלכלית והמדינית , אך אין כלל ספקות , כי אנשי העט האיטלקיים נטלו חלק נכבד ב"המהפכה התרבותית" של המאה . די להיווכח בכך דרך הרשימה הארוכה של המו"לים והמדפיסים באותה עת . היצירה הספרותית נחלקה לשניים : כתבי העיון , אשר עסקו בהיסטוריה , פילוסופיה , כלכלה , חברה , מדעים וכתבי-עת , והספרות הטהורה , אשר כללו פרוזה , מחזות , שירה וביוגרפיות . לענייננו חשוב במיוחד החלק הראשון , אך איננו יכולים להתעלם מו החלק השני , בעיקר בשל קשריו להיסטוריוגרפיה . הספרות האיטלקית נחשבה מאז ומתמיד לנושאת מסרים חברתיים ומחנכים , וכך היה גם במאה . ה-18 להיפך , תקופת השפע והפריחה שלאחר שנת 1748 וההתרחקות ממלחמות גרמה לכך שהסופרים , המחזאים , המשוררים ושאר אנשי-העט “( "letterati ) עסקו בחברה , באינטריגות החצר , וגם בעבר המפואר של רומי הקדומה , ונציה המדיאבלית ופירנצה המדיצ'ית . בחינה בקטלוג הספרים וכתבי-העת המופיע כנספח ביבליוגרפי-כרונולוגי של חיבור זה מצביע על כך , כי מתוך המבחר של 636 כתבים המופיעים שם ( 28 % ) 178 עוסקים בהיסטוריה , ( 26 % ) 164 בלשון וס...
אל הספר