שער ראשון: ההיסטוריוגרפיה החדשה של איטליה המתעוררת

" מי שלא תהיה והיכן שלא תחיה , עליך לשאת כפיך השמימה ולהודות לאלוהים שנולדת במאה זאת שאותה אני מתאר" לודוביקו אנטוני מורטורי ההיסטוריוגרפיה האירודיטת וההיסטוריוגרפיה של הנאורות הגיעו לאיטליה לאחר תקופה ארוכה של רגרסיה שהתבטאה בכתיבת היסטוריה תיאולוגית . בעקבות ברוניוס וההיסטוריה האלוהית שלו כתבו " היסטוריונים" נוספים כמסקרדי וברוסקוני באיטליה ובוסואה בצרפת , אשר היו כבולים לכנסייה . הם העדיפו להתמקד בנושאים כמו הרפורמציה והקונטרפורמציה , מלחמות הדת והקונסיל מטרידנט , כאשר עמדתם לא היתה ברוב המקרים אובייקטיבית או רציונלית . הם שייכים למה שסרג'ו ברטלי מכנה ' ההיסטוריוגרפיה של הברוק , היסטוריוגרפיה שהיתה למעשה ריאקציה לפוליטיזציה של מקיאבלי וג'וצ'ארדיני משלהי הרנסנס . אבל המחנה השמרן לא היה השליט הבלעדי על הכתיבה ההיסטורית . החוקר ברטלי מבחין גם במחנה איתן של " מורדים וליברטינים" באורתודוקסיה התיאוקרטית עצמה . חלקם , כמו בייל ושפינוזה , ניצבו על סף האתאיזם ונסחפו לכיוון של פירוניזם נוקשה . הרוח המרדנית חתרה לא רק נגד הכנסייה אלא גם נגד המשטרים הישנים והרקובים . בעיקר חלה כאן מהפכה נגד ימי...  אל הספר
אוריון הוצאה לאור