וולטיר , הכהן הגדול והבלתי-מעורער של הנאורות , לא שלט היטב באיטלקית , אבל באוסף הגדול של כתביו ניתן למצוא מספר מכתבים , שהוא כתב בלשון זאת . בשנת 1746 הוא שלח לאקדמיה הבולונזית , בה היה חבר , את Saggio intorno ai ' -ה . cambiamenti' avvenuti sul globo della terra ן'אוז בווי , מראשוני החוקרים את הקשרים האיטלקיים של וולטיר , סבור , כי הפילוסוף למד את השפה איטלקית בלימוד עצמי , בעיקר בעזרתו של מזכירו קוליני בשנים . 1753-1756 ראינו כיצד נטה וארי לצידו של וולטיר , ואילו בקאריה - לצידו של רוסו . רוב המשכילים האיטלקים נטו לצידו , אך לא כולם . קמה אופוזיציה אנטי-וולטיריאנית בראשותם של בארטי ושל קזנובה . דוקא השרים המובילים היו מעריצים גדולים של וולטיר - פירמיאן במילנו , טאנוצ'י בנפולי ודי-טילו בפארמה . הם נעזרו בתחום זה בגוראני , בגלאנטי הנפוליטני ובשאר חברי האסכולה המילנזית . בתווך בין שני המחנות נמצאו אלה שאהדו אותו ואת רעיונותיו אך היו מנועים מלהצהיר על כך בפומבי - האפיפיורים בנדיקטוס ה-14 וקלמנטיס , ה-14 הקרדינלים אלברוני , קואריני , פאסיונאי והמשורר פאריני . " המפגש" הראשון בין וולטיר ובי...
אל הספר