לתעשיה ולמסחר על-פני החקלאות , ובכך נבדל מלונגו , ידידו ויורשו בקתדרה . גם החופש הכלכלי לא היה מושלם . הוא זכר כל העת , כי הוא חי ופועל במסגרת קיסרות רחבה , שבה חייבת לשלוט הריכוזיות . משום-כך הוא לא הביע התנגדות לכך , שהמדינה תטיל מכסים גבוהים על יבוא של מוצרי תעשיה ומכסים נמוכים על יבוא של שורת מוצרי גלם , כל זאת כדי לעודד פיתוח של תעשיה מקומית , אשר תהא מסוגלת להתחרות בקלות רבה יותר במוצרים המיובאים . הוא רק " שכח , " כי גם המדינות השכנות יכלו לפעול באותה דרך לגבי היבוא מלומברדיה . כבר נאמר , כי בקאריה הקדים את ' על עושר העמים' של אדם סמית' בכחמש שנים . גם סמית' היה פיזיוקרט עם סייגים . גם הוא שהה בפריז זמן-מה' אך ספק גדול אם הושפע ישירות מבקאריה . בקאריה אף נחשב כמי שהקדים את מאלתוס , מי שקשר בין הגידול באוכלוסין ובין החלוקה של אמצעי המחיה . וההוכחה לכך מופיעה ב'עקרונות הכלכלה המדינית : " האדם › יכול › לחיות › ולהתקים › , כל-עוד › יש › מוצרי › מחיה › להאכיל › אותו › בהם › . מוצרים › אלה › באים › מן › האדמה › , והאדמה › יכולה › להניב › תוצרת › עד › לנקודה › מסוימת › ותו-לא › . מאידך...
אל הספר