השיח התרבותי והפוליטי בישראל מושפע משני עולמות עיקריים של מחשבה ומעשה : היהודימסורתי והליברלי-דמוקרטי . אפשר להגדיר זאת גם כהשראה משתי זוויות – האחת פרטיקולרית ( ייחודית לעם היהודי ) והאחרת אוניברסלית ( משותפת לעמים רבים נוספים . ( הישראליות יונקת משתיהן , ועל סדר היום הציבורי שלנו עולות בהתמדה שאלות עקרוניות ומעשיות מתוך המפגש והיחס ביניהן . בעקבות זאת אחת הסוגיות המרכזיות המעסיקות את מדינת ישראל מאז הקמתה היא הקשר בין זהותה היהודית והאופי הנגזר מכך לבין זהותה האזרחית והדמוקרטית והאופי הנגזר מכך . מערכת הקשרים הסבוכה בין זהויות אוניברסליות לפרטיקולריות , שיש ביניהן גם מתחים וסתירות , נוכחת במרבית דיוני היסוד של המערכת הפוליטית בישראל לאורך כל שנותיה . מה רצוי שיקרה במפגש בין שני עולמות אלו ? האם הם מסוגלים לדור בכפיפה אחת בתוך הזהות היהודית-ישראלית של ימינו ? ובכן , כמעט כמו בתמונת ראי יש בתוך כל אחד משני העולמות הללו גישות הפוכות בכל הקשור לשאלה זו . הן בעולם היהודי והן בעולם הליברלי-דמוקרטי יש גישות מסתגרות ובדלניות ( שאינן מעוניינות במפגש או שילוב ) ויש , בצדן , גישות פתוחות ומכילו...
אל הספר