המחקר האתנוגרפי של הנרי ג'נקינס ( Henry Jenkins ) על פרקטיקות של חובבים מושפע מאוד מן התאוריות של פיסק ובעיקר מדה סרטו . הוא דוחה את הסטריאוטיפ השלילי של מעריץ כ" ( fan ) קנאי" , fanatic ) המקור למילה ( fan בעל אובססיה רגשית עזה מדי ל"שיגעון" או " אופנה חולפת" כלשהם שבדרך כלל נחשבים בעיני אחרים לטריוויאלים או אף לאינפנטיליים . למעריץ כ"קנאי" או כ"משוגע" יש הד בשלוש מסורות תאורטיות לפחות שבהן נתקלנו : בתאוריית הכלכלה הפוליטית של אדורנו על תעשיית התרבות ( פרק , ( 7 בהבניה האידיאולוגית של מעריצי המוזיקה הפופולרית ( פרק 6 בתיאור עבודתה של מקרובי ) וכן בתאוריות של השפעות תקשורת ( פרק . ( 2 מעריצות צעירות משתוללות שהיו ידועות בכינוי , teenyboppers ועמדו בתורים ארוכים כדי לראות את אלילי הפופ שלהן בהופעה , מובאות כראיה לצריכה נטולת מחשבה . אבל בספרו " מפקיעי הטקסטים" ( Textual Poachers , 1992 ) מגן ג'נקינס בלהט על פרקטיקות של מעריצים כעל עיסוקים מלאי משמעות , יצירתיים ויצרניים כאחד . הוא מושפע מדה סרטו וטוען , כי " מעריצים מביעים בצורה פעילה את שליטתם בטקסטים שיוצרו בייצור המוני . אלו מספקים ל...
אל הספר