בפתח הדבר ליחידה הזכרנו את אורן ) Orne , 1962 ( ואת מאפייני מצב הניסוי . עמדנו על מניעי הנחקר : לקדם את המדע , לגלות משהו על עצמו ולהציג את עצמו באור חיובי . נחקר טוב מחפש רמזים בסביבה המחקרית כדי לגלות מהן השערות החוקר כדי שיצליח להתאים את התנהגותו להשערות אלה . גישה זו התמקדה במניעי הנחקרים ולא בדרך שהם מפיקים מידע מתהליכי המחקר . בניגוד לכך , ניתוח מצב הניסוי מנקודת המבט של נורמות השיח אינו מחייב להניח הנחות על מניעי הנחקר . ההבדל המרכזי בין אינטראקציה במהלך מחקר לבין שיחה יומיומית הוא , שיש סבירות נמוכה יותר שהחוקר יציית לנורמות השיחה אבל לנחקרים אין סיבה לחשוד בכך . הם מצפים ממנו לשתף פעולה ולציית לכללי השיח של גרייס , ולכן הם מניחים שדבריו אינפורמטיביים , אמיתיים , רלוונטיים וברורים . החוקר , לעומת זאת , עלול " לשכוח" שעקרונות השיח צריכים להתקיים בשדה המחקר כמו בחיי היומיום מפני שאלה ציפיות הנחקרים . התוצאה היא שלפעמים החוקר נותן לנחקרים מידע לא אינפורמטיבי , לא אמיתי , לא רלוונטי ולא ברור . הנחקרים אינם משערים שהחוקר הפר את הכללים הללו , ולכן הם נעזרים בכל הקשרי המחקר כדי להעניק...
אל הספר