" ביום ראשון בבוקר אני צריך להעביר פרזנטציה בפני ארבע מאות עובדי החטיבה " , התקשר אלי בבוקר יום שישי אחד סמנכ"ל של חברת היי-טק גדולה שאיתה אני עובד . "אני מבקש שניפגש כדי להכין את הפרזנטציה . עוד היום " . מה לא עושים בשביל לקוח , גם אם הוא נזכר ברגע האחרון ? אחר הצהריים נפגשנו . הנושא היה מעט מורכב . " אנחנו צריכים לעבוד על שאלות מתקילות שייתכן שישאלו אותך " , הצעתי לו . "אני מכיר את החבר'ה שלך . הם ישאלו שאלות " . שיחקתי את תפקיד הקהל : "אני רוצה לשאול : שמענו את מה שאמרת כרגע . כיצד אתה מציע לנו להתמודד עם " ? .... הוא ענה . עברתי לשאלה השנייה : "כן , אבל לפני שנה אמרת ... ועכשיו אתה אומר ... איך אתה מסביר את זה " ? " תראו " ... הוא החל לענות , "תראו ... אני חושב ש ... אה ... מה , עופר , הם ישאלו את זה " ? " ודאי שישאלו " , עניתי . "ואם לא ישאלו בקול רם כי לא יעזו , כל אחד באולם ישאל את עצמו את השאלה . אני מציע לנסח תשובה " . ניסחנו תשובה . עברתי לשאלות השלישית , הרביעית והחמישית : "חשוב לי לדעת . מה דעתך על " ... " עופר , בוא ננסח תשובה " , אמר לי מיד . ביוםראשוןבערבהואהתקשראלי " . ...
אל הספר