עבודה בפודיום (כן נואמים) ומיקרופון

הפודיום הוא מוקש , מכשלה : הפודיום יוצר מחיצה בין המציג לבין הקהל , ומחיצה פיסית היא מחיצה תקשורתית . הוא מצמצם את הנוכחות והעוצמה של המציג , מגביל אותו למקום אחד בלבד , מקשה על קשר העין , על הדינמיות ועל הפעלה כוללת של שפת הגוף . נכון שיש לו יתרונות : הוא מאפשר להניח את המחשב ולהביט בו בנוחות , יוצר תחושת חשיבות ומכובדות , ואפילו מאפשר לעמוד על שרפרף אם המציג נמוך . עם זאת , הפודיום מגביל יותר ממסייע . כיצד מתגברים על מכשול זה ? ראשית , לפני הפרזנטציה יש להבין כיצד האולם והבמה מסודרים . אם יש פודיום , ניתן להניח עליו את המחשב , אך לא לדבר מאחוריו . אם הוא חוסם את גישת המציג לקהל או מגביל את התנועה שלו - לבקש להזיזו . אם נדרשת הגברה , יש לדרוש מיקרופון דש ! מיקרופון דש מאפשר עבודת ידיים בלי שיהיה צורך להחזיק אותו , ומאפשר ניתוק מהפודיום . לפני כמה שנים הצגתי בכנס . ביקשתי מראש מיקרופון דש . לאחר שירדתי מהבמה היה קטע קישור . המרצה שהרצה אחריי אמר למארגנת הכנס : "למה לי אין מיקרופון דש ? אני צריך להחזיק את המיקרופון ביד " ? " לא ביקשת " , ענתה מארגנת הכנס . " לא חשבתי על זה " , הוא ענה ....  אל הספר
אוריון הוצאה לאור