בתחילת שנת 1992 הכרתי את אשתי . אחרי כמה פגישות , כשהבנו שהקשר מתהדק , היא אמרה לי : "אתה יודע , אתה מוצא חן בעיניי . אתה גם נראה לא רע ; אבל אם מותר לי להעיר לך ... עוד לא ראיתי מישהו שמתלבש רע כמוך . אשמח לקחת אותך לקנות בגדים " . היום , כשאני נזכר כיצד התלבשתי , אני נבוך . היה זה המהפך הראשון באופן שבו התלבשתי . כעבור חצי שנה התקבלתי לעבודה בסוכנות היהודית לתפקיד של עוזר יו"ר ההנהלה . היה צורך לקנות בגדי עבודה מתאימים . שוב לקחה אותי אשתי לקנות בגדים , הפעם מחויטים . הרגשתי מחופש - לא הייתי אני , אך התפקיד חייב . עברתי את המהפך השני . שנה וחצי לאחר מכן התחלתי ללמוד לתואר שני . החלטתי לעזוב את תפקידי בסוכנות והתחלתי בקריירה של מרצה ומנחה סדנאות . שנה לאחר מכן , במסגרת קורס מכירות שעברתי , השתתפתי בסדנת לבוש . מומחית בתחום הגיע ולימדה אותנו על לבוש עסקי , ועשתה לכל אחד התאמת צבעי הבגדים עם צבעיו הטבעיים . " יש לך נתונים טובים " , היא אמרה לי , "אבל תשמע , אתה לא יודע להתלבש " . היי , חשבתי לעצמי . אלה הבגדים שקניתי עם אשתי . עד סוף היום הבנתי את גודל האסון . הגעתי הביתה ואמרתי לאשתי :...
אל הספר