חטיבות החי"ר נוהגות כבר שנים לקיים בוחן פלוגה רובאית . זוהי תחרות בין כל פלוגות החטיבה , הנערכת במהלך יומיים רצופים , הכוללת תרגיל פלוגתי , מבחני ירי ועוד . אחד המרכיבים המשמעותיים בבוחן הוא הריצה הפלוגתית . חשבתי עליה רבות עוד לפני שהייתי מפקד פלוגה רובאית בחטיבת הנח , "ל בשנת , 1988 ואני חושב עליה מאז , כשאני חושב על פרזנטציה . הריצההפלוגתיתהיאריצהשלחמישהקילומטרים . בשלושתהקילומטרים הראשוניםרצהכלהפלוגה , הסגלוהחיילים , עםהציוד . לאחרמכןנפתחות האלונקות ושני הק"מ האחרונים הם ריצת אלונקות . הזמן מתחיל להימדד עם יריית הפתיחה . הזמן נעצר כאשר האחרון עובר את קו הסיום . הפלוגה מקבלת ניקוד על זמן הריצה וכן על אחוז המסיימים אותה . התנהלות מנהיגותית של מפקד הפלוגה במהלך הריצה היא תנאי להצלחת הפלוגה . המפקד עומד ראשון על קו הזינוק . יריית הפתיחה לבדה לא מספיקה כדי לתת את האנרגיות לחיילים . כשעמדתי על קו הזינוק , עת שמעתי את הירייה , צעקתי בקול כוחי : "קדימה " ! והתחלתי לרוץ . זכרתי מראש לחלק את הסגל ממני ועד לסגני , שרץ אחרון . רצים בהתלהבות בהתחלה , אך אחרי ק"מ כבר מתחיל להיות קשה . הכרתי את ה...
אל הספר