חלק זה מקביל לפרק ז בטופס הדיווח ( נוגע להערכת החוק המוצע ) כיום חוק היוצא מן " התנור החקיקתי" של הכנסת אינו נבחן בשיטתיות בביקורת שלאחר מעשה . שאלת האפקטיביות של חקיקת הכנסת היא תחום שאינו זוכה בעת הזאת למיסוד מספק . אכן , חוקים רבים של הכנסת כוללים חובות מסירת דיווח מסוגים שונים ; ולא מעט חוקים מתוקנים לאחר חקיקתם כאשר מתברר שקיים צורך בתיקון . עם זאת הליך החקיקה אינו כולל כיום בקרה והערכה של חוקים בשלב יישומם בפועל , כלומר לאחר ש"עזבו" את בית המחוקקים . במדינות לא מעטות מובן הצורך לבחון חקיקה ראשית ומשנית בדיעבד . הדבר בולט באימוץ התפיסה להערכת השפעות הרגולציה , הכוללת בחינה בדיעבד של רגולציה שאומצה . שלב נוסף בהתפתחות תהליך זה הוא אימוץ כלי לבחינה בדיעבד של חקיקה של הפרלמנט . החלק שלהלן יציג בקצרה תפיסה זו . אימוץ תפיסה המאפשרת לבחון את השפעות החקיקה בדיעבד יכול לשנות את 51 הליך החקיקה מיסודו . ראשית , במסגרת תפיסה שכזו נדרש המחוקק להשקיע משאבים בבחינה של דרכי הבקרה ליישום אפקטיבי של חוקים כבר בשלב החקיקה . למשל , לחוקק חובות דיווח או אפילו חובות ליצירה של מאגרי מידע על אודות הפעיל...
אל הספר