2. מהם תהליכי הערכת ההשפעות?

צריך לנהל בבואו להציע הצעת חוק , אף שהמחוקק אינו מחויב באותן חובות 4 משפטיות שבהן מחויבת רשות מינהלית "רגילה . " המסורת של תהליכי הערכת השפעות מקורה בדרישה לדה-רגולציה ולהפחתת הנטל הרגולטורי . אכן , בעולם הרגולטורי ההליך משמש לא אחת לבחינת יעילות של הצעה לרגולציה או לבחינת הנטל שרגולציה תשית על שחקנים מפוקחים על סמך מדדים כמותיים . הדגש שמושם בהליך הוא על מודלים כלכליים לניתוח חלופות לפעולה , בפרט על ניתוח עלות-תועלת . אולם כיום תהליכים אלה משמשים להבניה רציונלית של קבלת החלטות ומאומצים על ידי מקבלי החלטות , גם לא בעטיין של מוטיבציות מסורתיות . כיום הדרישה להערכת השפעות הפעולה השלטונית היא זו העולה ישירות מן הציבור . לאחר הצגת התפיסה שביסוד התהליך המוצע נציג בקצרה את שלביו המובהקים . ככלל , ניתן להצביע על שמונה שלבים בסיסיים בהליך הערכת ההשפעות : ( א ) הגדרה של הבעיה העומדת על הפרק שעמה מנסה המחוקק להתמודד ; ( ב ) איסוף התשתית העובדתית והיוועצות בבעלי עניין , במומחים ובציבור ; ( ג ) הגדרת התכלית של החוק והצבת יעדים מדידים להגשמתה ; ( ד ) הצבת חלופות להשגת התכלית ; ( ה ) ניתוח ההשפעות ש...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר