ג. כללים וסטנדרטים

ככלל , למחוקק יש שתי אפשרויות בבואו לנסח את הדין . הוא יכול לבחור לנסח את הדין בצורה של כללים ברורים וחדים ( rules ) שיקבעו בפירוט ובאופן חד-משמעי , R ! 141 לעיל הערה , 94 בעמ' . 223-219 142 ראו " חקיקה רטרואקטיבית , " לעיל הערה , 18 בעמ' ; 408-410 ברק-ארז " הגנת הסתמכות במשפט המנהלי , " לעיל הערה . 100 143 ראו רוזנאי פרסום" חקיקה בעידן האינטרנט , " לעיל הערה , 109 בעמ' . 247-249 מהו ההסדר החל ובאילו נסיבות . כללים אלה נקבעים מראש , ex ante – בדרך כלל 144 על ידי המחוקק . בניגוד לזאת יכול המחוקק לבחור לנסח את הדין בשיטה שתתווה עקרונות כלליים , ( standards ) ויהיה צורך ליישמם בנסיבות קונקרטיות . סטנדרטים אלה אוצלים כוח לקבוע נורמות ברורות למי שאמור ליישם את הנורמה בסופו של 145 דבר – לבית המשפט . השימוש בסטנדרטים מאפיין בדרך כלל ניסיונות להבטיח 146 צדק והוגנות וכן לשם מימוש מדיניות בתחומי הכלכלה , הפוליטיקה או החברה . עקרון שלטון החוק ודרישת הוודאות הנובעת ממנו בדרך כלל יצדיקו שימוש בכללים חדים המנוסחים בצורה מובנת ומספקים הנחיה ברורה לציבור . בעת קביעת הכלל , מן הראוי לתת את הדעת לתרחיש ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר