בשעה שאדם מחליט כיצד לפעול , הוא עושה זאת בהתבסס על המשפט הרווח . הצורך לשנות את החוק מדי פעם בפעם מחייב את השלטון להביא בחשבון עניין זה ולהתחשב בציפיות הסבירות של האזרחים כשמשנים חוקים . האיזון שצריך המחוקק להפעיל וההסדרים שנועדו למנוע או למזער את הפגיעה בציפיות סבירות אלה אמורים להיות מושפעים ממידת ההסתמכות על הדין הקיים . בין השאר ראוי לבחון אם המחוקק עצמו , או רשות שלטונית אחרת , יצרו ציפיות שלפי מידת ההיגיון 103 יכול הפרט להסתמך עליהן , וכן להתחשב במידת חוסר הצדק שגורם הדין הקיים 100 ראו דפנה ברק-ארז " הגנת הסתמכות במשפט המנהלי" משפטים כז ( 1995 ) 17 ( להלן : ברק-ארז " הגנת הסתמכות במשפט המנהלי . ( " 101 עניין בוסקילה , לעיל הערה , 92 בעמ' . 175 102 בהקשר זה יש לציין כי הכלל בישראל בעניין תקדים מחייב הוא שתקדימי בית המשפט העליון מחייבים את הערכאות שמתחתיו אך לא מחייבים אותו עצמו . המטרה היא להבטיח יציבות ובכל זאת להותיר מקום לשינוי לפי הכלל של " אמת ויציב , אמת עדיף . " ראו 376 / 46 ע"א רוזנבאום נ' רוזנבאום , פ"ד ב ( 1 ) . ( 1949 ) 253-254 , 235 עם זאת במקרים ספורים שינה בית המשפט...
אל הספר