ה. רטרואקטיביות בדין הישראלי

המחוקק עוסק במישרין בחקיקה למפרע הן במישור הפלילי והן באזרחי . במישור 41 הפלילי קבע המחוקק הישראלי איסור מפורש בדבר ענישה פלילית רטרואקטיבית ; כך אין אפשרות להעניש על מעשה שנעשה בטרם כניסתו של חוק לתוקף ; אי-אפשר להחמיר בענישה על מעשה שנעשה ; אין להחיל את החוק על מקרה שקרה בטרם חוקק ואף לא שינוי בהגדרת העברה שמחמיר את מצב הנאשם . לעומת זאת חוק פלילי מיטיב , כגון חוק המבטל עברה מסוימת , חל למפרע . כך אזרחים לא יישאו בעונש על התנהגות שכבר אינה עברה , אף שנחשבה לעברה בזמן עשייתה . ביטול העברה מביא לידי ביטוי תפיסה כי אין אנטי-חברתיות או פסול מוסרי 42 המצדיק לראות במעשה עברה פלילית , והלכה למעשה מעולם לא הייתה עברה . במישור האזרחי , בפקודת סדרי השלטון והמשפט יש אזכור לחזקה כי פרשנות הדין , 38 בג 2933 / 94 "ץ רשות שדות התעופה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח פ"ד , ' נ ( 1996 ) 859 , 837 ( 3 ) ( להלן עניין רשות שדות התעופה . ( 39 דנג 9411 / 00 "ץ ארקו תעשיות חשמל בע"מ נ' ראש עיריית ראשון לציון , פ"ד נז 2003 ) 687-688 , 673 ( 5 ) ( להלן : עניין ארקו (; "חקיקה רטרואקטיבית , " לעיל הערה , 18 בעמ' ....  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר