כאן ראוי לציין הבדל חשוב בין עקרון הזכויות הבסיסיות של האזרחים לעקרון שלטון הרוב . אמנם שני העקרונות מבטאים הסדרים הוגנים שיש בהם שמירה על כבודו של כל אדם באשר הוא אדם , ובכל זאת יש ביניהם הבדל חשוב . עקרון הזכויות הבסיסיות של האזרחים משאיר את ההחלטה בדבר טובתו של אדם בידי האדם עצמו . האדם יחליט מהי טובתו ויממש אותה בחייו על פי טעמו , במגבלות הזכויות הבסיסיות של האזרחים . אדם יחליט בינו לבין עצמו , בתוך משפחתו , בקרב קהילתו , על פי דתו , מסורתו , אמונותיו וכד' כאוות נפשו . האדם אדון לתפיסת טובתו במלוא מובן המילה . לעומת זאת , תפיסת טובת הכלל נעשית בדרך אחרת לגמרי . הכלל חייב לגבש לעצמו תפיסה אחת מתוך קשת של תפיסות מתחרות בנושא כלשהו שעל הפרק באמצעות ההליכים של עקרון שלטון הרוב . זו תהיה התפיסה שתחייב את הכלל , והיא תתבצע בידי מוסדות המדינה . אולם לא בהכרח תהיה זו התפיסה של כל אחד ואחת , ייתכן שאף לא תהיה זו התפיסה של רוב האזרחים , אלא רק של הקבוצה הגדולה ביותר , זו שתמכה בתפיסה מסוימת . יתר על כן , תפיסת טובתו של אדם יחיד כטוב בעיניו יכולה לתת מקום חשוב או אפילו מרכזי למשפחתו , לחבריו ...
אל הספר