פרק תשיעי השלכות מעשיות של התזה המוצעת: משפט, חברה וכלכלה פוליטית

אתעכב כעת על ההשלכות האפשריות של החלת משטר חוקתי העומד בבסיסן של הזכויות לחופש דת ולחופש מדת על הרעיון הדמוקרטי של שלטון עצמי משותף . במשטר כזה עומדת לפני המאמין אחת משתי אפשרויות — להשתתף בשיח הציבורי בנושא דת ומדינה ( תחבורה ציבורית בשבת , מילת הבן ועוד (; או להימנע מלהשתתף בו , למעט , אולי , הצגת טענתו לפטור מחוק שתחולתו כללית . האפשרות הראשונה אומרת כי עליו להימנע מלהציג את טיעונו בדבר הציווי האלוהי ככזה שתוקפו אינו מותנה בבירור רציונלי וכי עליו לגלות נכונות מלאה להגן על עמדתו ולהיות פתוח לשקילה ולשינוי של טעמיו כחלק מההתדיינות עם אחרים . האפשרות השנייה צועדת בכיוון ההפוך — אי–השתתפות בהליך קבלת ההחלטות הדמוקרטי וקבלת זכאות עקרונית לפטור מתחולתו של החוק שיתקבל , אם יתקבל , ככל שתהיה בו פגיעה ביכולתו לקיים ציווי אלוהי או מנהג דתי חשוב אחר . סביר להניח שבכל הנוגע לשאלות בוערות לא מעטות של דת ומדינה אפשר לבחור בחירה מודעת בין שתי הבררות הנזכרות לעיל — השתתפות בשיח ההצדקות הדמוקרטי או פרישה . על רקע הנחה ריאלית זו מתעורר הצורך לבחון כיצד תשפיע ההמשגה הדמוקרטית של חופש הדת והחופש מדת על...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר