ו. צמצום ההגנה במקרים של שימוש לרעה בחיסיון על ידי פרשנות שיפוטית

במקרים שבהם העיתונאי דורש את הגנת החיסיון העיתונאי עשויה לעלות סוגיית השימוש לרעה בהגנה . לטעמנו , ובהתאם לדוח ועדת מעוז ועל פי דעת חוקרים נוספים , ראוי שהשופטים יפרשו את הגנת החיסיון העיתונאי כך שלא תחול במקרים של שימוש לרעה על ידי מקורות או על ידי עיתונאים . מקרה מובהק של שימוש לרעה בחיסיון העיתונאי על ידי מקור הוא למשל העברת מידע שקרי , שהמקור מודע לאי–אמיתותו , מתוך ניסיון לחמוק מאחריות משפטית על ידי שימוש בהגנת החיסיון העיתונאי . יודגש כי שימוש לרעה במקרה זה ייתכן רק כאשר מדובר במידע כוזב שהמקור היה מודע לשקריותו בעת המסירה ; להבדיל ממקרים שבהם המקור מסר מידע כוזב שהתברר ככזה רק לאחר המסירה . במקרה של שימוש לרעה בידי המקור , המקור הופך את העיתונאי לכלי שרת להפצת מידע שקרי בציבור מתוך קידום האינטרסים הפרטיים שלו . לחברה אין עניין בקידום יחסים מעין אלו , ולכן אין להגן על המקור באותם מקרים . מצד העיתונאי יכול להיות שימוש לרעה בהגנת החיסיון במקרה של פרסום ידיעה עיתונאית מתוך הסתמכות על מקורות פיקטיביים וניסיון להסתיר עובדה זו על ידי טענת החיסיון . שימוש במקורות פיקטיביים פוגע באמון הצ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר