במשפטו של סטרלינג ניתן לרייזן צו שהורה לו להעיד על זהות המקור שמסר את המידע ולאשר כי הדברים המיוחסים למקור בכתב האישום אכן נעשו על ידו . סטרלינג הגיש בקשה לביטול הצו . הבקשה נידונה בבית המשפט המחוזי , וזה פסק כי לרייזן עומדת הזכות לחיסיון עיתונאי כנגזר מהתיקון הראשון לחוקה . לכן , קבע בית המשפט המחוזי , יש לבדוק אם להסיר את החיסיון על פי המבחן המוכנה " המבחן התלת–שלבי , " המאזן בין האינטרס לאיסוף והפצה של חדשות לבין האינטרס לגילוי האמת במשפט . מבחן זה נקבע כבר בפרשת ברנזבורג , ולפיו יש לבדוק אם המידע שמבקשים מהעיתונאי הוא רלוונטי להכרעת המקרה המשפטי הנידון ; אם אי–אפשר להשיג את המידע בדרכים חלופיות ; ואם יש אינטרס חזק לקבלת המידע . רק אם התשובה לשלוש השאלות חיובית יש להסיר את החיסיון . בית המשפט המחוזי סבר כי די בראיות הנסיבתיות שאספו רשויות החקירה , ובכללן רישומי שיחות טלפון ותכתובות דואר אלקטרוני , כדי להכשיל את המבחן השני והשלישי . נקבע כי לא הוכח שהממשלה אינה יכולה להשיג את הראיות הדרושות לה באמצעים אחרים , וכן לא הוכח כי ישנו אינטרס חזק המצדיק את הסרת החיסיון , מכיוון שהראיות הקיי...
אל הספר