ב. צרפת

בשנת 1993 תוקן חוק סדר הדין הפלילי הצרפתי . בסעיף ( 2 ) 109 לחוק המתוקן נקבע כי כל עיתונאי שהוזמן להעיד בעניין מידע שנאסף כחלק מפעולותיו יהיה חופשי שלא לחשוף את מקורותיו . החוק מעניק חיסיון מוחלט , אבל חל רק על עיתונאים שזומנו כעדים ולא כנאשמים ; הגנת החיסיון אינה חלה כשעיתונאי הוא צד להליך . בס' ( 2 ) 56 לאותו חוק נקבע גם הסדר בכל הקשור לחיפושים אצל עיתונאים : " חיפוש בחצרים של גוף עיתונאי או של חברת שידור ינוהל רק על ידי שופט 95 נראה שהסדר זה אינו חל על חומר מצולם שלא שודר ; וראו DAVID NEwELL & SANTHA RASAIAH , THE LAw OF JOURNALISM 266 ( 1995 ) 96 בפרשת ערוץ 4 הבריטי , למשל , נדרש הערוץ להמציא מסמכים שעליהם התבססו טענות שפרסם בדבר קשר בין המשטרה בצפון אירלנד לבין ארגון טרור אנגלי–פרו . הערוץ טען כי מקור המידע מסר את המידע בתנאי שזהותו לא תיחשף . בית המשפט מתח ביקורת על סירובו של הערוץ וחייב אותו למסור את המסמכים . ראו DPP v . Channel 4 Television Co . Ltd ., [ 1993 ] 2 All E . R . 517 ( Q . B . ) ( Eng . ) ODEC DE PROcEDURE PENALE [ C . PR . PEN ] ( Fr . ) 97 חוקר או תובע , אשר חייב...  אל הספר