במאי 2013 טענה סוכנות הידיעות AP שממשלת ארצות הברית החרימה בחשאי הקלטות של שיחות טלפון שערכו עיתונאים ועובדים בסוכנות במשך חודשיים . ב–2012 הידיעה עוררה גל של ביקורת נוקבת על התנהלות משרד המשפטים האמריקאי . בישראל , כפי שהזכרנו קודם , הפרשה העיקרית שבה נידון הקשר בין הגנת החיסיון העיתונאי להאזנות סתר היא פרשת מרדכי גילת . בפרשה זו הובהר כי הקלטת תוכנן של שיחות עם עיתונאי עלולה לגלות את מקורות המידע שלו , ולפיכך נראה שיש לבחון דרכים למניעת גילוי זה . צוות שמינה היועץ המשפטי לממשלה לבדיקת נושא האזנות הסתר המליץ לקבוע הנחיות פנימיות למשטרה גם בסוגיית האזנות סתר לעיתונאי , לפי חוק האזנת סתר , התשל . "ט-1979 בחוק זה יש הסדר מיוחד לעניין האזנה לשיחות שהעדות עליהן חסויה , אך הוא אינו מתייחס לעיתונאים כלל . לפיכך במצבים שבהם העיתונאי הוא יעד להאזנה המליץ הצוות להטיל חובה על המשטרה לשקול את איזון האינטרסים קודם להגשת בקשת ההאזנה לבית המשפט ולקבל אישור מראש להגשת הבקשה מאגף החקירות והמודיעין במשטרה ומפרקליט המחוז . כמו כן במקרים שבהם מוגשת בקשה לבית המשפט המליץ 64 רויטרס " סוכנות הידיעות אי–פי :...
אל הספר