גלט–ברקוביץ ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון . היא ביקשה לקבוע כי " אין לבחון את עמידתו של עיתונאי בחובת הזהירות החלה עליו באורם של ' התנאים' אשר הוצבו במפורש על ידי המקור , כי אם יש לבחון האם החלטתו של העיתונאי לפרסם פרט זה או אחר הייתה סבירה לאור נסיבותיו של כל מקרה ומקרה . " המקרה של גלט–ברקוביץ , כך הודגש , היה חריג ברגישותו , ועל כן היה ראוי שהעיתונאים ינקטו זהירות מופלגת לגבי המקור . בערעור העלתה גלט–ברקוביץ טענות שנדחו על ידי בית המשפט המחוזי באשר לאי–נקיטת זהירות מצד העיתונאים כלפיה עד כדי התרשלות שגרמה לחשיפתה כמקור . בפרשה זו עלתה על הפרק השאלה בדבר גבולות חובת הזהירות של עיתונאי כלפי מקור . לפי החלטת בית המשפט המחוזי קיימת חובת זהירות של עיתונאי כלפי מקור אבל היא מושפעת מהנסיבות , ובפרט מציפיות העיתונאי באשר לפתיחת חקירה פלילית נגד המקור , וכן מהתנאים שהמקור הציב . הערעור עודנו תלוי ועומד , ובית המשפט העליון יצטרך לקבוע מסמרות בדבר גבולות חובת הזהירות העיתונאית . אחת הטענות המרכזיות בתביעה שהגישה ענת קם נגד אורי בלאו , עמוס שוקן ואבי זילברברג הייתה שהנתבעים הפרו את חובת ה...
אל הספר