מבוא

החיסיון העיתונאי מקנה הגנה מפני הפעלת לחצים או כפייה שמטרתן לחשוף את זהות מקור המידע של עיתונאי ואת המידע שמסר לו אותו מקור . מקורות המספקים מידע לעיתונאים מבקשים אלמוניות מסיבות מגוונות : החוק או כללי האתיקה המקצועית שהם כפופים להם אוסרים עליהם להתראיין או למסור מידע ; הם חוששים לפגיעה בשמם הטוב , בפרטיותם , בפרנסתם , בזכותם לאנונימיות או בקניינם , ואפילו בגופם ובחייהם . המידע שעיתונאים מקבלים ממקורות מידע הוא חיוני , הואיל ומדובר בדרך העיקרית ללמוד על פעולות השלטון ומחדליו שלא מפי דוברי השלטון עצמם . לכן הטעם העיקרי להגנה על החיסיון העיתונאי הוא חשיבותו לעבודה העיתונאית ולחופש העיתונות . שמירה על חיסיון עיתונאי חיונית לקיומה של עיתונות חוקרת ומבקרת , והיא אינטרס ציבורי חשוב והכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי . נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר קבע שיש להעניק את הגנת החיסיון העיתונאי כיוון ש"הסרת החיסיון מולידה רתיעה מפני הגילוי של המידע , ורתיעה זו מונעת מידע מן הציבור . עיתונות ללא מקורות מידע היא כנחל אכזב שמימיו יבשו , והחופש לפרסמה הופך אז לחסר משמעות . " מנגד , החיסיון העיתונאי מ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר