אחרי מלחמת העולם השנייה לא זכו יהודי פולין לתקופה ממושכת של יציבות ולגיבושם של דפוסים קבועים בחייהם הפנימיים . הסופר דוד ספארד , מבכירי הפעילים של תרבות יידיש בפולין אחרי המלחמה , שאול ץ או שוכנע כי יש לעזוב את פולין והגיע לישראל , קבע ! מעולם לא פסק מצב זה של אי שקט , של העדר התבססות במקום ושל ארעיות , וכך גם בין גל הגירה המוני אחד למשנהו . ביסודו של דבר היה להבדל זה יותר אופי איכותי , אף על פי שכלפי חוץ נראה לפעמים , כי החיים התייצבו . על התקופה כולה היה פרוש אפוא חותם של ארעיות . עם זאת מן הראוי להדגיש , כי חלה התפתחות בולטת בחיי החברה והכלכלה של היהודים , וכי נוצרו מסגרות לעזרה הדדית ולפעילות בתחום התרבות . כבר הובהר , כי הניצולים לא התיישבו במקומות מגוריהם הקודמים . החוק קבע , כי היהודים זכאים להחזרת רכושם הנטוש , וכי הם רשאים לתבוע את הרכוש שהופקד בידי לא יהורים . בוטלה כל החרמה או רכישה בחסות השלטון הנאצי . באורח רשמי היתה ליהודים "זכות לכל קניין - מטלטלים ודלא ניידי . זכות התביעה חלה על הבעלים ועל יורשיהם " . ואולם , רק במקרים מעטים הוחזר הרכוש . רכוש בעל ממדים גדולים הולאם והי...
אל הספר