בשיח הציבורי רווחים שני הסברים לאי הצלחת הגיור : חוסר מוטיבציה של העולים להתגייר והצבת רף הלכתי גבוה מדי על ידי הדיינים . מחקר זה מצדיק את שני ההסברים ומוסיף עליהם עוד : . 1 חוסר עניין בגיור ונשירה גבוהה מתהליך הגיור . שיעור ההתעניינות בגיור נמוך יחסית ועומד על כ 25 % מכלל העולים הלא יהודים . מבחינת הזהות העצמית , עולים רבים פיתחו חלופות המייתרות את הגיור . לחלקם זהות ישראלית או רוסית ; לאחרים זהות יהודית חלופית שאינה מבוססת על הדת אלא על המוצא האתני והלאומי ועל ההשתייכות התרבותית . מבחינה זו , גם אם הרבנות תנמיך מאוד את רף הדרישות , חלק גדול מהעולים עדיין לא יהיו מעוניינים בגיור . במקביל , שיעור גבוה ( למעלה מ ( 50 % מתחילים בתהליך הלימוד אבל נושרים במהלכו . . 2 הממסד הדתי אינו מעודד גיור . רף הדרישות של בתי הדין לגיור הוא רף גבוה . הדיינים מוכנים לגייר רק את מי שמתחייב לפניהם בכנות לשמור תורה ומצוות . המועמדים נדרשים לשינוי משמעותי באורח חייהם החילוני , והם אינם מוכנים לו . חלק ניכר מבתי הדין המיוחדים לגיור נוקטים מדיניות נוקשה הכוללת כ 40 % דחייה בפעם הראשונה ודחיות לא רשמיות בהמ...
אל הספר