. 1 במאות השנים האחרונות נהגו גדולי הפוסקים לקרב מתגיירים ולגיירם גם כאשר היה ידוע להם בוודאות שהם אינם מתכוונים לשמור את כל מצוות התורה . . 2 שיקוליהם של אותם פוסקים — שמירת אחדות העם היהודי והחזרת " זרע ישראל" שאבד — יפים שבעתיים למציאות הישראלית של קיבוץ גלויות ושיבת נדחי ישראל . . 3 נראה שעל פי גישה הלכתית זו , כפי שפסק הרב הראשי אונרטמן , על סמך דברי ה"אחיעזר , " אין צורך " לדחוק את המתגייר לפינה" בעניין רמת קיום המצוות שלו בעתיד , ואפשר להסתפק בקבלת מצוות " בתום לב . " . 4 בעוד פוסקי הדורות האחרונים הסתפקו בהכנה קלה לקראת הגיור , כיום התהליך מחמיר יותר . הדרישות מהמועמדים גבוהות , והם נדרשים לעבור הכנה לימודית וחווייתית הנמשכת שנה שלמה . דרישות אלו לא הועמדו לפני מועמדים לגיור בעבר . . 5 יש אפוא פתרון הלכתי מובהק לבעיית הגיור בימינו : אפשר ליישם את הגישה המקלה שרווחה בקהילות רבות ולהגיע להיקפי גיור גבוהים יותר . 285 אריאל ( לעיל הערה , ( 141 עמ' . 319-327
אל הספר