ההלכה הכירה בנחיצות הגיור ואף יצרה את הכלים להנהגת גיור אורתודוקסי מקרב . אמנם המסורת היהודית לא דגלה בגיור אקטיבי , אולם בדורות האחרונים הכירו גדולי הפוסקים בכך שהמציאות השתנתה . מצד אחד , התרחבות נישואי התערובת עלולה לפגוע קשות בהמשכיות העם היהודי . מנגד , הרעיון לקדם גיור אינו מופנה כלפי לא יהודים בעלמא אלא כלפי אנשים שכבר קשרו את גורלם עם העם היהודי . התמונה החד משמעית העולה מן הפסיקה היא שרבנים גיירו גם אם היה ברור להם שלא כל המתגיירים יהפכו להיות יהודים שומרי מצוות . פוסקים מרכזיים רבים טענו שמותר ואף צריך לסייע בגיורים כאלו כדי למנוע התבוללות וכדי להציל את בן הזוג היהודי , שכן " אין לדחות אבן אחר הנופל . " הם הבינו היטב שדחיית בן המשפחה הלא יהודי מגיור תביא לדחיית משפחתו היהודית כולה . כבר לפני כמאה וחמישים שנה הורה הרב אליהו גוטמכר , ( 1874-1796 ) מבשרימ" הציונות , " על מדיניות קבלת גרים מרחיבה : על כן לעניות דעתי כל נוכרי שבא לגיור ויש שמחשבתו הוא לטובה , וגם אם יש איזה ספק עדיין , שוב מותר ללמדו סדר התפילות וידיעות מועטות , עד שיגיע לו רשות ממשלה לגייר ואז מגיירים אותו . בניג...
אל הספר