הגיור הממלכתי בישראל פועל במתכונתו הנוכחית כבר כ 20 שנה . זמן ממושך זה מאפשר בחינה מעמיקה של הישגיו כמו גם של הדברים הדורשים תיקון . השאלה המרכזית שאני מבקש לדון בה בפרק זה היא מדוע הגיור לא הצליח לענות על הציפיות שנתלו בו . למרות ייסוד מערך גיור ממלכתי , הכולל בתי דין מיוחדים לגיור ואולפני הכנה , בתמיכה פוליטית חוצת מפלגות ובהקצאת משאבים גדולה , ההצלחה חלקית בלבד ; רק כ 7 % מאוכלוסיית היעד התגיירה . כדי להבין את הבעיה לעומקה אי אפשר להיתלות בחסם אחד , משמעותי ככל שיהיה , אלא יש לנתח את המצב מהיבטיו השונים . אפתח את הפרק במניעים ובחסמים לגיור מנקודת מבטם של העולים , ומשם אעבור בפרקים הבאים לניתוח יחסה של החברה לגיור ולבחינת המדיניות הפוליטית והממסדית בסוגיה .
אל הספר