בדיקה משווה של ההסדרים הנוגעים לסוגיה מלמדת כי לכל שיטת משפט יש פילוסופיה חוקתית ורגולטורית משלה , המתבטאת בתוכן ההסדר המשפטי , בפרשנותו ובאכיפתו . ההבדלים בין השיטות מסייעים להבין מדוע במדינות מסוימות האסדרה קלה יותר מבאחרות ; לענייננו חשיבותם נעוצה ביכולתם להצביע על המודל המתאים יותר מאחרים לאימוץ בישראל . במישור החוקתי יש חשיבות להכרעה אם אסדרה על פרסום סמוי היא פגיעה בזכויות מוגנות כגון הזכות לביטוי , הזכות לקניין וחופש העיסוק של גופי שידור ומפרסמים . ההצבה של אסדרת הפרסום הסמוי במעגל ההגנה על הזכות לביטוי תושפע משני משתנים : אם מדובר בהגבלה על תוכן ביטוי או באסדרה שהיא ניטרלית לתוכן , ואם מדובר בביטוי מסחרי או בביטוי שאיננו מסחרי . היקף ההגנה החוקתית על ביטוי מסחרי ועל ביטוי לא מסחרי , המשתנה משיטת משפט אחת לאחרת , ישפיע על הטווח המותר לאסדרת פרסומת בכלל ולאסדרה של פרסומת סמויה בפרט . מנקודת הראות של הרגולטור הקושי נעוץ , בין השאר , בשאלה אם האסדרה עוסקת בהתקשרות בין יוצר לבין צרכן אמנות ( שאז מדובר באסדרה בתחום התוכן או הביטוי ) או בהתקשרות בין קניין למפרסם ( שאז מדובר באסדרה בתח...
אל הספר