א. ההיבט החוקתי

בשל תפיסת הפרסומת כחלק אינטגרלי מהזכות לחופש ביטוי ולחופש עיסוק ההגנה החוקתית על ביטוי פרסומי בישראל איננה נופלת מן ההגנה על כל ביטוי אחר . בחברה דמוקרטית המבוססת על שוק חופשי ותחרות עסקית בתי המשפט אמנם מזהים את התועלת החברתית שבפרסומת — אך מעניקים לה מידת הגנה פחותה מזו המוענקת לביטויים פוליטיים או אמנותיים . אין מניעה עקרונית להגביל חופש ביטוי מסחרי הפוגע ברגשות הציבור , אך הגבלה זו כפופה למבחנים מוגדרים כגון האיסור לשדר פרסומת שיש בה משום פגיעה בטעם הטוב , בכבודו של אדם או ברגישות הציבור . בתי המשפט נתנו להגבלות אלה פרשנות מצמצמת , המאפשרת פסילה של תוכן פרסומי במקרים קיצוניים שיש בהם ודאות קרובה לפגיעה חמורה ברגשות הציבור . לתפיסה זו של בית המשפט יש השפעה ניכרת על היכולת של הרגולטור לאכוף כללי אתיקה העוסקים בתוכן פרסומי . הרגולטור מנסה אפוא למצוא דרכים חלופיות לאכיפת הכללים כגון ההסכם לשיתוף פעולה שנחתם עם איגוד המפרסמים בשנת . 2006 126 בג 606 / 93 "ץ קידום יזמות ומו"לות ( 1981 ) בע"מ נ' רשות השידור , פ"ד מח 1 ( 2 ) ( להלן : עניין קידום . ( 127 בג 5118 / 95 "ץ מאיו סימון פרסום שיוו...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר