הבטחת פלורליזם תקשורתי היא אחד העקרונות המרכזיים ביותר באסדרת המדיה בישראל ובעולם . בהקשר הספציפי של פרסום סמוי הטענה היא שמתן אפשרות לספקי תוכן להסתייע בגורמים מסחריים תוביל לפגיעה בפלורליזם , משום שצרכנים ייחשפו רק למוצרים של גורמים היכולים להרשות לעצמם שיתוף פעולה עם הספקים , ורק לתכנים שיעלו בקנה אחד עם העמדות של הגורמים המסחריים . לעומת זאת ייתכן שדווקא היתר לשיתופי פעולה מסחריים יפתח פתח לחברות שאינן זוכות בדרך כלל לחשיפה גדולה . כך למשל , בשנות החמישים בארצות הברית קידמו את עצמם אמני בלוז ורוקנרול — בטרם זכו לפופולריות בתחילת דרכו של הז'אנר — על ידי תשלום לתחנות הרדיו , וכך הגדילו את החשיפה למוזיקה שלהם . עם זאת , בישראל התוצאה בפעול היא פגיעה ממשית במגוון התוכני — לפחות בתחום ערוצי הטלוויזיה שבו הפרסום הסמוי רווח במיוחד . במחקרה " בתוך הקופסה" כתבה ענת באלינט כי — הטיה זו בא לידי ביטוי באופן ברור בריבוי תכניות סגנון החיים , הבישול וסוגת המציאות על המסך של הערוצים המסחריים , לעומת מיעוט התכניות העוסקות בצרכנות באופן ביקורתי , בתחקירים עיתונאיים ובתיעוד של סוגיות חברתיות בוערות ....
אל הספר