מרורים

אזכור במקרא : נזכר 3 פעמים – תמיד בלשון רבים . פעמיים נזכר על אכילתו אגב הציווי לאכולו עם מצות בחג הפסח : " על - מררים י אכלהו " ( שמות יב ח ; במדבר ט יא ) ופעם אחת כמקבילה ל ' לענה : ' " השביעני במרורים הרוני לענה " ( איכה ג טו . ( מסורות והצעות זיהוי : ת – πικρις ( pikris ) ש " דבר מר . ת " ו : , lactuca agrestis כלומר ' חסת השדה ' ( בתרגום לתורה , amaritudo (; כלומר ' מרירות ' ( באיכה " ת . ( א : מררין . ת " י : ' מררין ' ( במדבר ט יא (; ' תמכא ועולשין ' ( שמות יב ח (; ' מרירת חוון , ' כלומר ארס נחשים ( איכה ג טו . ( נראה לפי ההקשר והפירושים השונים שיש להבחין בין ה " מרורים " שנזכרו בתורה כעשב מר נאכל ובין ה " מרורים " הנזכרים באיכה , שם מדובר בכינוי כללי מושאל לדבר רע , ארסי , רעיל , וכדומה , ולמעשה הוא מקביל לשם " מרורות " ( דברים לב לב ; איוב יג כו ; כ יד " ת . ( פ : מררא . לשם זה יש כמה הוראות בסורית : ' ח ' ס ברי ' , ( ) כלומר חסת הבר או עשבים רעים או רעילים , כגון : ' חנט ' ל ' ( ) ( אבטיח הפקועה , ( Citrullus colocynthis = ' זואן ' ( ) ( זון משכר . ( Lolium temulentum = דומה...  אל הספר