אביונה

אזכור במקרא : נזכר פעם אחת בתיאור מליצי של השפעת זקנת האדם על תפקוד אבריו : " וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האבטונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים " ( קהלת יב ה . ( מסורות זיהוי : קיימים כמה פירושים : הראשון שהמילה ' אביונה , ' נגזרת משורש אב " ה , כלומר במשמעות של תאווה . ת " י : ' תתמנע מן משכבא . ' כלומר תתבטל התאוה לתשמיש . פירוש אחר מביא אבן עזרא : אביונה מלשון בינה , שרוח האדם בעלת הבינה תופר ותתבטל . מסורת הזיהוי שמצביעה על ה ' אביונה ' כמין צמח מובאת בת " ש , ת καππαρις ע " ( capparis ) ות " ו : , capparis כלומר , הצמח המכונה בשם צלף קוצני Capparis ) " ת . ( spinosa פ : קפר . כך מובא אצל אסף הרופא : " ועוד קוץ בלשון יוון קפריס , ובלשון ארם קאפר , הוא אביונה . " מסורת זיהוי זו קושרת בין ה ' אביונה ' המקראית לזו הנזכרת במשנה ככינוי לפרי הצלף . פרשנות זו גם מאפשרת להניח שהשם חנון בן צלף הנזכר במקרא ( נחמיה ג ל , ( הוא על שם צמח זה . בקרב הפרשנים המסורתיים מופיע זיהוי זה רק בפירוש המיוחס לרס " ג ; הוא אומץ על ידי חוקרים מודרניים רבים ובראשם בואסייה וע ' לעף . האחרון הציע...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים