כאמור , ההלכה סומכת על נאמנות המדע כל עוד הוא מבוסס על הוכחות אמפיריות ברורות . אולם בכל הקשור לקביעת המציאות לאור מחקר המבוסס על השערות , הנחות ( היפותיזות , ( תיאוריות ומודלים הוא בגדר מה שקרוי בלשון ההלכתית " אומדנא " = ) הערכה , השערה . ( והשאלה הנשאלת היא מתי נתונים וסברות עשויים לקבל משקל סמכותי כהוכחות ? באופן כללי אנו יכולים לקבוע שמחקר שנשען על השערות שאינן מבוססות דיין אינו קביל כמקור שממנו ניתן לפסוק הלכה , ואילו מחקר שנשען על בסיס נתונים רחב ומוצק מוגדר כ ' אומדנא הקרובה לודאי , ' וסומכים עליו בחלק מענייני ההלכה . 14 לדברי הרב הראי " ה קוק , לבד מדיני נפשות ניתן לסמוך על אומדנא ברורה , ובלשונו : ש " באמת אומדנא ברורה דין תורה יש לו שהוא נחשב כודאי גמור , " ראו עזרת כהן , ירושלים תשכ " ט , סימן מא , עמ ' קמט . 15 ראו ערך ' אומדנא , ' אנציקלופדיה תלמודית , א , ירושלים תשל " ח , עמ ' רצה-שב . דומה שההכרעה מתי יש לקבל את מדד ה ' אומדנא ' היא משתנה לא רק בטיב ההוכחות , אלא גם בהתאם לסוגיה ההלכתית שבה דנים , ראו למשל הרב י ' אדלר , " פסיקה הלכתית על סמך ממצאים ארכיאולוגים , " תחו...
אל הספר