את תיאורי המקרא יש לבחון גם על רקע עולם התרבות הכולל של כל אזור הסהר הפורה . ארץ ֿ ישראל , המהווה את מוקד הפעילות העיקרי שמתאר המקרא , הייתה נתונה בין שני קטבי השפעה עיקריים : ממלכות הצפון שעלו וירדו חליפות – ארם , חת , אשור ובבל מחד גיסא , ומצרים מדרום מאידך גיסא . המקרא מתאר את השפעותיהן של תרבויות אלה על ישראל מבחינה פולחנית וכן את קשרי המסחר מכל קצוות העולם העתיק . סיפורי התורה ודברי הנביאים מהווים תשקיף נאמן לרבות מהאמונות הכלליות , המושגים ואורחות החיים של אותן תרבויות . בשל כך קיימת חשיבות בהרחבת התמונה המתקבלת מהמקרא והשוואתה למקורות חיצוניים מקבילים מאותה תקופה בכל הקשור לשמות הצמחים , לתיאוריהם ולשימוש בהם . דוגמאות למקורות אלה הם כתבים מצריים , כדוגמת פפירוס אברס ותמשיחי קיר , תעודות אלעמארנה , כתבי אוגרית ועוד . קיימת חשיבות גם להשוואה למקורות חיצוניים מאוחרים יותר , כגון ספרות הטבע , ספרות החקלאות וספרות הרפואה שנכתבו בתקופות ההלניסטית , הרומית והביזנטית וכן בספרות מאוחרת יותר שנכתבה בימי הביניים . דוגמא לאחד מספרי הצמחים החשובים שנכתבו בעת העתיקה היא קודקס הצמחים של דיוסק...
אל הספר