אחד מכלי המחקר החשובים הוא ההסתייעות במדע הבלשנות ובעיקר בשני ענפים : אטימולוגיה ופילולוגיה . האטימולוגיה עוסקת בחקר שורשי המילים ומשמעותם באותה הלשון או בלשון קרובה . לענייננו , ישנם צמחים שאולי ניתן לזהותם על פי הוראת שמם , הרומז על צורתם ותכונותיהם . יש לבדוק במידת האפשר שאכן מדובר בהוראה אטימולוגית מקורית ולא במדרש שמות מאוחר . להלן כמה דוגמאות אפשריות : 23 הראובני , אזוב . 24 ראו בהרחבה : י ' רוזנסון , שפוט השופטים : עיונים פרשניים בספר שופטים , אלון שבות תשס " ג , עמ ' 135- ; 140 כהן , סדר , עמ ' ; 97-98 עולם המקרא ( שופטים , ( עמ ' , 87-88 וכן ערך ' אטד ' במחקר זה . 25 ראו בהרחבה אצל לעף , פלורה , ד , עמ ' . 21-26 מרור , מור – מר ( טעם ) תמר – תמיר ( גובה ) ערמון – ערום ( קליפת הגזע מתקלפת ) אגמון – אגם ( בית גידול ) לבנה , לבונה – לבן ( צבע של קליפת עץ או שרף ) סירים – סיר ( צורת הפרי ) הפילולוגיה עוסקת בהשוואה לשפות שמיות קרובות , כגון : אכדית וכנענית או לחילופין לשפות קדומות שאינן שמיות , שהייתה להן השפעה נרחבת במרחב בשל קרבתן הגיאוגרפית ( למשל , מצרית ) או בדרכי המסחר ( למשל...
אל הספר