(4) התיאור המקראי: בין ריאליה לסימבוליקה

אפשר שכמה מתיאורי נופי הצומח – כגון : יער , כרמל , לבנון , ואולי אף שמות צמחים מסוימים – אינם משקפים תמיד את המשמעות של צמח ספציפי של אזור מסוים או של בית גידול מוגדר באופן ריאלי ( רכיב בנוף , ( אלא נעשה בהם שימוש סמלי . הדבר קשור לאופיו של הטקסט המקראי המאופיין לפעמים בריבוד פרשני ורב משמעי . במילים אחרות : לעתים ' פשוטו ' של מקרא ו ' מדרשו ' של מקרא משקפים שניהם את המשמעות האותנטית של הכתוב . הניסיון לצמצם את משמעות הפסוקים להבנה רציונלית – לפן פילולוגי , היסטורי ובוטני טהור – עשוי אפוא להרחיק אותנו דווקא מהמשמעות המקורית ' ה ) אמת ( ' של הכתובים . גישתנו היא שגם הפן הסמלי מבוסס בעיקרו על הפן הריאלי : העצים המייצגים , 6 ראו להלן דוגמאות בסעיף ' שמות קוצים ועשבים רעים במקרא . ' 7 סנהדרין פט ע " א . פירוש הדבר שמאחר שמדובר במסר נבואי גבוה , נדרשו הנביאים לתרגם ולהמחיש לעצמם את הדברים כל אחד על פי עולם המושגים המוכר והקרוב אליו . 8 על משמעות מונחים אלה ראו למשל , סימון , עמ ' ; 133-135 ש ' רוזנברג , " בין פשט לדרש , " דעות לז ( תשכ , ( ט " עמ ' ; 91-99 נ ' גוטל , " פולמוס הפשט והדרש : ת...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים