המילה תעודה מקורה בתנ"ך , ומקובל לפרשה ' עדות כתובה . ' בנבואת ישעיהו היא מקבילה לתורה : " צור [ ציווי של צרר ] תעודה , חתום תורה בלמדי" ( ח , טז . ( ובמגילת רות משמעה חוק , מנהג : " וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל" ( ד , ז . ( לאורך הדורות , עד לעת החדשה , שימשה המילה תעודה כמילה קרובה או נרדפת לתורה , בעקבות דברי ישעיהו . בספרות החדשה אנו מוצאים את המילה תעודה בהקשרים לא דתיים : ' כתב תעודה' או ' מכתב תעודה' ואחר כך גם ' תעודה' לבדה הם מסמך הנותן אישור מטעם רשות כלשהי , מסמך עדות . מכאן צמחו בעברית שלנו צירופים דוגמת ' תעודת זהות , ' ' תעודת שחרור , ' ' תעודת אחריות , ' וכמובן גם תעודת המחצית ותעודת סוף השנה של בית הספר . ומהי ' תעודת עניות ? ' צירוף זה נשאל לעברית מלשונות אירופה . תעודת עניות הייתה תעודה שניתנה לעניים ונועדה לאשר שאין להם די כסף לשלם חובות . בחלוף העתים איבד הצירוף את משמעותו המקורית והחל לשמש לציון מעשה או תופעה המעידים על אזלת יד , חוסר הנהגה וכדומה . תעודה היא גם עדות – בעיקר כתובה – על אירוע , על התרח...
אל הספר