מהדמויות מביאה אל הבד צבע אחר , מביטה מזווית שונה , רואה מציאות משלה ותורמת את חלקה לסיפור , שמתחיל להירקם מול עינינו . בתחילתו - סיפור רגיל על מבוקש צעיר שנחשד בהשלכת בקבוק תבערה . בהמשך מצטרפות עשרות דמויות , החל מרשת מקורותיו של אורי הרכז , דרך חבריו האמיתיים והמדומים של בלאל בישראל ובשטחים , וכלה בהתלבטויות האמיתיות של הצעיר מחד ושל אורי הרכז מאידך גיסא . שניהם נעים במסלול ידוע של התנגשות מורכבת וצפויה מראש . התנגשות שנובעת ונגזרת ממציאות סבוכה , שאנו הישראלים וערביי ישראל יכולים למנוע - אם יופעל ההיגיון והשכל הישר . רוניס מצליח להרכיב סיפור קולח , למתוח את הקפיץ ואז לפרוק את המתח על קו הסיום בצורה מעוררת התפעלות . מילה אישית לאחר מותו הטראגי . כישרון הכתיבה והניתוח של אריאל ז"ל היה גלוי לעיני מהשנייה שהכרתיו . החלק שמאוד אהבתי אצלו היה " התמימות , " לאו דווקא במובן הנאיבי , אלא במובן התנכ – "י ישר ובלי צדדים מוסתרים ופגמים . את התמימות ניתן היה למצוא ברצון ובאמונתו הכנה שניתן לחיות בשלום בסביבתנו העויינת כיהודי וכישראלי . מצאתי אדם שפיו וליבו שווים שניתן לסמוך עליו בעיניים עצומות ...
אל הספר