( ה ) ונקרב הלום ותען האשה הראשונה ותאמר : "מי שם פה לאדם ומי נתן לו רשות לדרוש דרשות של דופי כמוך היום לפרש המזמורי ' ודברי הנבואות לצערך ויגונך ? והלא דברי ' אלוקי ' חיים המה ומורים לדברי ' עליוני' באו ברמיזות . וכמאן דאמר התנא האלק ' מבני חביבי בית אחותי הטובה ממני . 0 ) 'אוי לההו ' בר נש דאמר אוריתא אתיא לאחזאה םפורין לעלמא ומלין דהדיוטי . דאי הכי אפי ' בזמנא דא יכלין אינון למעבד אוריתא במילין דהדיוטי וכר ' . ' ( ז ) וגברא אחרא אמר בפ ' חלק : 'פקודא דא כל הקורא פסוק משיר השירי ' ועושה אותו כמין כלי זמר התורה לובשת שק וכר . " " ועתה הםכלת עשה ושתים רעות עשית . הא ' מה שכבר אמרתי אליך . ( ח ) והב ' כי אין לו לאדם להתפעל ועל כל דבר הבא אליו לבכות ולהתאונן כמו שכן יעשון הנשים והילדי ' וכל איש קל משניהם . וכן לחבר שירי ' על יגוניו או לאמור שיר מחובר בנעימות קולו לעורר האנחה כי לא די שלא ימצא לו מרגוע באלה עוד יוסיפו אנחותיו הרוה על הצמאה בצערו ויזנה שכלו ויחשבו מאוד עיניו ויעזוב האור האמיתי וילך לו למקום חשך וצלמות ארץ עיסתה כמו אופל . ( ט ) "ואולי לזה אסרו רז " ל לקרא בכתובי' בשבת בשעת...
אל הספר