( טז ) ויהי בהתחילי לאמר הראשי פרקים והנה קול משתי נפשות שהיו מספרות יחד עולה באזני ואעמוד לשמוע מה הן מדברות והנה קוראות בם ' ישעיה בפרשת "אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו . " וכה היו דבריהם היינו כי האחת היתה אומרת לחברתה : " צריך לך לדעת כי המשיל הנביא כנסת ישראל לכרם מה הכרם כל עוד שהיא נטועה בארץ כבול ובלתי שמנה עושה פירותיה יותר משובחים וטובים לשמח בהם אלהים ואנשים כך ישראל כל עוד שהם במצר הצרות הם יותר טובים כמו שהמשל לרז"ל אומר בפ " ק דחגיגה : 'יאי עניותא לישראל כעקרתא חוורתא לסוםיא םומקא . ' " וזהו שאמר הנביא : 'כרם היה לידידי בקרן בן שמן' היינו במקום שמן וטוב ומי שנטע הכרם בתחילה באותו המקום נטעה בקרן זרת ראש תור שדהו השמן אשר היה שמיר ושית ואבנים וחול . אמנם אח " ב בראותו יופי הפירות ושבחן חשב : 'אם עושים כבה בזה המקום הבלתי נעדר ונזבל מה יעשו אם אסקל את שדי ואכלה קוצים מן הכרם ' ? ואז 'ויעזקהו ויסקלהו וכו " ויקו לעשות ענבים טובים ומשובחים מפני שמנונית הארץ וזבילותיה . ותהי להפך כי עשתה באושים . ' " כן כרם ה' צבאות בית ישראל . ובעוד שהיו במצרים בטיט ובכור הצרות היו קוראים אל ...
אל הספר