בחיבוריו המאוחרים מזכיר יגל את 'גיא חזיון ' פעם אחת ויחידה וקורא לו 'דרושנו , ' במעין רמז לכך שאפשר לכלול יצירה זו בסוגה היהודית המסורתית של דרשה רבנית . ואכן , כל הקורא את 'גיא חזיון ' יבחין מיד בנימה המוסרית והדידקטית של החיבור , בריבוי המובאות מן הספרות הרבנית והקבלית שבו , ומהתעםקותו בנושאים המרכזיים של המחשבה היהודית : "צדיק ורע לו , " הטעם לקיום האנושי על פי התורה , המוסר האישי ביחסי משפחה ובקשרי עסקים , ביקוש חוכמה , ועוד . אין ספק , שיגל רצה שקוראיו יראו בחיבורו יצירה יהודית מובהקת . ראוי לציין , כי לשני המאפיינים הבולטים ביותר שב ' גיא חזיון : ' סיגול יסודות מן הנובלה האיטלקית ומסיפורי עם אחרים למטרות לימודיות דתיות , ותיאור מפורט של מסע שמימי , היו תקדימים בספרות היהודית . כבר בימי הביניים המוקדמים הופיעו בספרות העברית קבצים של סיפורי מוסר . הקדום בסוגה זאת של ספרים הוא 'מדרש עשרת הדיברות , ' שהוא קובץ של סיפורים , שכל אחד מהם ממחיש אחת מעשר הדיברות . אחרי כל סיפור באה דרשה קצרה 60 המבהירה את המסר שלו . גם 'חיבור יפה מהישועה ' מאת רבנו נסים בן יעקב מקירואן , שנכתב במאה ה , 1...
אל הספר