ידיעותינו על גולת בבל , עד לראשית תקופת התלמוד , מקוטעות ביותר . הוא הדין לגבי תולדות ראשות הגולה וו ואולם , מהותה של המשרה כפי שהיא מצטיירת בספרות התלמודית משתלבת היטב במציאות שתיארנו בפרק הקודם . זהו מנהיג של קהילה יהודית אוטונומית למחצה במסגרת הממלכה הפרתית ארשקית . מעמד כזה אפשרי בשל אופיה הפיאודאלי של אותה ממלכה . ואף שראש הגולה הראשון הידוע לנו בשמו הינו בן דורו של רבי יהודה הנשיא , סביר מאוד להניח כי קהילת בבל יכלה להעמיד עוד קודם לכן מנהיג מוכר , שאינו נופל בחשיבותו ובייחוסו מן הנשיא שבארץ ישראל , או מן האתנארך של יהודי מצרים בימי הבית השני . שאלת ראשיתה של משרת ראש הגולה העסיקה את הלומדים מימי הגאונים ועד למחקר החדש . באיגרתו של רב שרירא גאון אנו קוראים ו " וכיון שעלו עזרא וזרבבל והגולה ובנו בית המקדש והיו שם ראשי סנהדרין כגון שמעון הצדיק ואנטיגנוס איש סוכו ושאר אותן הדורות 1 נ"ס ) הזוגות ) רובן מבבל היו עולין . והלל הזקן מבבל היה עולה . אף על פי כן הוו מרבצין הכא אוריתא והוה אית להון ראשי גלואתא מבית דוד אבל ראשי מתיבאתא וסנהדרין לא הוד , אית להון ועד דאיפטר רבי בראשי גלואתא...
אל הספר