ובני השש יודעים לכתוב סיפור... מעבר של תלמידי כיתה א' לסיפור הכתוב

מעבר מאופנות שפה דבורה אל אופנות שפה כתובה נראה פשוט ושגרתי , שהרי כל ילד מגיע לכיתה , א' וכהרף עין הוא רוכש את יכולת הכתיבה . האומנם ? שתי אופנויות השפה פועלות על פי חוקי תחביר ומורפולוגיה מובנים . ( Str צ mqvist , Nordqvist , & Wengelin , 2004 ) עם זאת , קיימים הבדלים משמעותיים בין אופנויות השפה . בסיפור בשפה דבורה קיימת אינטראקציה ישירה , מיידית וסימולטנית המבוססת על דיאלוג בין דובר למאזין , לכן היא דינמית יותר כשהדובר מתאים את השיח למאזין . הילד המספר את הסיפור , מעביר מסר ומביט במאזין ובודק האם הבין אותו . לעתים יבהיר את רעיונותיו , לעתים יפרטם ולעתים יעבור לרעיון הבא שיראה שדבריו ברורים . הילד יוכל להסתייע בג ' סטות , תנועות גוף והבעות פנים . משלב השפה בסיפור הוא בדרך כלל נמוך יותר . לעומת זאת , בכתיבת סיפור , האינטראקציה בין הכותב לקורא היא עקיפה , מתמשכת ולעתים חדכיוונית . כאן המסר הוא אוטונומי ( Contextualized-Re ) ומתאפיין בהיותו ברור וגלוי . הסיפור הכתוב חייב לספק חלק מההקשר שהיה בטקסט הדבור ולתת פרטים נוספים כדי שיובן ויהיה חלק מהקשר רחב יותר ( על מי מדובר / במה בדיוק מדובר...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור