2.1.2. מורכבות הכתיבה

משרד החינוך מגדיר את הכתיבה כתהליך , שבו הכותב מביע מסר בעל משמעות תקשורתיתתרבותית-חברתית באמצעות שימוש מושכל במערכת סימנים גרפיים מוסכמת , ובשימוש נאות בחוקים לשוניים ואחריות תקשורתית לקהל הנמענים שהמסר הכתוב מיועד להם ( בלום-קולקה ואחרים , . ( 2003 הכתיבה מזמנת לאדם השתתפות מלאה ופעילה בנכסי השפה של הקהילה שהוא חי בה , היא מהווה כלי תקשורתי , המאפשר יצירת קשר והעברת ידע , מחשבות , רעיונות ודעות , תוך הפעלת חוקים ונוהלי כתיבה תקינים מבחינה תקשורתית ותחבירית , המוסכמים בתרבות האוריינית הכתובה שהאדם חי בה . הכתיבה מהווה מיומנות מורכבת ביותר , המבוססת על מאמץ אינטגרטיבי משולב של ידע לשוני , תרבותי וחברתי , לצד פעילות של מנגנוני המוח ותהליכים נוירולוגיים , מוטוריים , חושיים וקוגניטיביים , ולכן תהליך זה דורש מהאדם משאבי קשב מרובים . התכונות הגרפיות של מערכת הכתב מתבטאות בכך שהכתב נוצר באמצעות רישום המשאיר סימן על משטח , הוא מורכב משורות מאונכות או מאוזנות , המקבילות זו לזו . כמו כן , כתב הוא לרוב חד כיווני . למרכיבי הכתב יש כיוון קבוע שאי אפשר לשנותו . נוסף על כך , הכתב הוא תבניתי ומורכב מ...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור