חקר הבנת הנקרא מהווה אתגר לאנשי חינוך במהלך מאה השנים שחלפו . הבנת הטקסטים הכתובים היא מרכיב מהותי המאפשר תפקוד יעיל של האדם בעולם האורייני שאנו חיים בו ומאפשר את התפתחותו בחברה זו . השליטה במיומנויות היסוד של הקריאה , היא אמנם תנאי הכרחי , אך לא מספיק לשם הפקת משמעות מהכתוב ועיבודה . ( Adams , 1994 ) ההכרה הביאה לכך שנושא הבנת הנקרא מעורר עניין רב בקרב מערכות החינוך בארץ ובעולם ובקרב חוקרים רבים . הבנת הנקרא עברה גלגולים אחדים במהלך ההיסטוריה במחקר ובשדה . בעבר , בתקופה שבה הקריאה הייתה נחלתם של האצילים והכמורה , המלמד הקנה לתלמידיו , בלמידה פרטנית או קבוצתית , את הצופן האלפביתי ובזה הסתיים תפקידו . ההנחה הסמויה הייתה , שילד היודע לפענח את הכתוב והיודע לדבר ולהבין את השפה – יבין את הנקרא בלי קושי . גישה זו מכונה : " הגישה הפשטנית . " במהלך השנים התברר שתהליך הבנת הנקרא הוא תהליך מורכב הרבה יותר , הנשען על מאגרי ידע רבים . קל מאוד להגדיר לומד כמתקשה בהבנת הנקרא , אך קשה להצביע על הסיבות המדויקות מדוע הוא מתקשה ובהתאם , קשה לבנות בעבורו תכנית התערבות שתקדם אותו מנקודת הקושי שבה הוא מעוכ...
אל הספר