בשלבי רכישה ראשונים , נשען הקורא המתחיל על מודעות פונולוגית ותרגום אות-צליל , כך הוא לומד לפענח לאט ובמדויק כל מילה חדשה העומדת לפניו . ( Katzir et al ,. 0420 ; Katzir et al ,. 2012 ) לקורא העברי קל יותר מאשר לקורא האנגלי , זאת בשל העובדה שמערכת הכתב העברית המנוקדת שקופה ( לרוב לכל צליל יש אות ולהפך , ( לכן בקריאת טקסט מנוקד אין דילמה באשר לתרגום מדויק אות-צליל . בזכות זאת יכול הקורא העברי להגיע לשמונים אחוזי דיוק בקריאה בסוף כיתה א ' . ( Shatil , Share , & Levin , 2000 ) לו היה הקורא העברי משתמש רק בכלים הבסיסיים של מודעות פונולוגית וידע אותיות – הייתה קריאתו איטית , מדויקת ומעייפת עד כדי פגיעה ביכולת להבין את הנקרא . בשלב זה הקורא המתחיל " עולה ברמה " ומגיע לשלב זיהוי אורתוגרפי של מילה . לאחר השלב הקודם , שבו פירק אט-אט מילים רבות לצלילים , הוא צבר ידע אורתוגרפי על מילים בדרך של למידה עצמית ( self teaching ) . ( Share , 1995 ) ידע זה , שהלומד גילה על תבניות מילים שלמות , מקבל אישוש שוב ושוב כאשר הוא זוכה לחשיפה חוזרת לתבניות מילים אלו . חשיפה חוזרת זו מאפשרת לו להגיע אל הכללות על אוד...
אל הספר