הדיון בקריאה , בחשיבותה ובדרכי טיפוחה חייב להתחיל מהגדרת הקריאה . גלגוליה של קריאה והגדרתה משקפים גלגולים גם בחשיבה ובהבנה מהי קריאה . הגדרות הקריאה בספרות המקצועית משקפות את התפיסה החינוכית והפרקטית הרווחת על פי השקפת עולמו של המגדיר . בגלגול הראשון של הקריאה , היא הוגדרה במשך מאות שנים כתגובה מתאימה לסימנים מוסכמים ( Harris , 1961 ) והובילה לשיטות פונטיות לרכישת קריאה ( כמו שיטת ה " חדר . "( שיטות רבות לרכישת הקריאה נבנו על העיקרון של תרגום צליל לאות . חלקן פעלו בגישה סינתטית של הרכבת צלילים למילה , חלקן פעלו בגישה אנליטית של פירוק מילה למרכיביה וחלקן פעלו בדרך אינטגרטיבית . העיקרון היה זהה – רכישת הצופן של תרגום צליל לאות . בגלגול השני של הקריאה , עשרים שנים לאחר מכן , בשנות , ה-80 אסכולת ה " שפה כמכלול " הביאה להגדרות אחרות , לדוגמה : קריאה היא תפיסה קוגניטיבית ורגשית של מסר מודפס Harris & Smith , ) , ( 1986 ובעקבות זאת , רכישת הקריאה בכיתות נעשתה על בסיס של הבנה , גילוי והשערת השערות . רק כך-אחר הופנו התלמידים לקשר צליל-אות . אסכולה זו טענה שכפי שהילד לומד ללכת באמצעות הליכה , כך ...
אל הספר